יום שני, 20 ביוני 2011

ותודה לקוטג' שהביאני עד הלום!


שאלה: מה אחד הפחדים הנפוצים ביותר בין צעירים בגילאי 19-26?

רמז: כמעט כולנו פוגשים עם הפחד הזה מתישהו בזמן התיכון/צבא/אוניברסיטה.

רמז קצת יותר עבה: פרזנטציה... מצגות... שיעורי חינוך ועדכוני אקטואליה...

תשובה: הפחד לעמוד ולדבר מול קהל.


רבים מכירים את הפחד לדבר מול קהל, וכמעט כל מי שמפחד לעמוד מול קהל חייב להתנסות בכך לפחות פעם אחת בחייו. השבוע מוגש לפניכם, סיפורו האמיתי של אביב שבעזרת קוטג' הצליח לנצח את הפחד שלו מקהל. כן, קוטג'.

אביב הוא סטודנט חרוץ, שמחפש עבודה עוד בזמן התואר בכדי להבטיח לעצמו עבודה ברגע שיסיים את לימודיו. אני מלווה את אביב כבר שבועיים, שבוע שעבר הוא הגיע למשרדי חבר תל-אביב לאחר שנודע לו שעליו להכין הרצאה כחלק מהמיונים שלו לתפקיד אחראי-משמרת במוקד הטלפוני של חברת אינטרנט מפורסמת.לחוץ לשריין לעצמו עבודה טובה אביב ביקש למצוא פתרון לשאלותיו אצלי. שראיתי את אביב נכנס בדיוק סיימתי להכין את סנדוויץ' הבוקר הקבוע שלי: קוטג' (3% מקסימום!) ועגבניה על טוסט (דגנים קל, בכל זאת יועצת השמה). שזיהיתי את אביב, התאפקתי והנחתי את הסנדוויץ' בצד.

אביב זרק את עצמו על הכיסא ושאל בעצבים: על מה אדבר? איך אבנה הרצאה של כמה דקות? מה יעניין אותם? ישבנו האחד מול השני כמה דקות והעלנו נושאים בסדר אקראי וראינו אם אביב מתחבר לנושא; על מה לא חשבנו: עם סגולה, צופים, הכנרת, גיטרות... זרקנו מלא נושאים לאוויר אבל כלום, נאדה. עשר דקות חלפו ועדיין לא הצלחנו לחשוב על נושא אחד טוב. שהתייאשתי פניתי לסנדוויץ' שחיכה לי. חתכתי את הטוסט לשניים והצעתי לאביב ביס. אביב הסתכל על הטוסט, חייך חיוך גדול, קם על רגליו, צעק "תודה" וברח הביתה. חשבתי לעצמי, האביב הזה מוזר, אבל לפחות עכשיו נשאר לי טוסט שלם. מצטערת, אבל אני מאד קנאית לטוסט הבוקר שלי.

לאביב הספיק מבט אחד בסנדוויץ' שלי להבין שהוא הולך לדבר על קוטג' וכך היה. מסתבר שאביב הוא פעיל מאד בסצינת הקוטג' בפייסבוק: הוא אחד האדמינים של הקוטג'-איוונט, כל הסטטוסים שלו מלאים במתכונים להכנת קוטג' ביתי והוא מראשוני המחרימים של קוטג'. עבור אביב, המאבק בעליית מחירי הקוטג' היווה נושא מושלם: גם יש לו עניין אישי וזה גם נושא אקטואלי שנמצא בכותרות כל העיתונים.


עניין אישי: יש מעסיקים שמבקשים מהמועמד להכין הרצאה קטנה של כמה דקות מראש ויש כאלה שנותנים למועמד מספר דקות בודדות בלבד להתארגן למשימה. בכל מקרה, מומלץ לבחור בנושא שיש לכם עניין אישי בו. אם אתם מעבירים נושא שהוא משעמם אפילו אתכם איך תצפו שהקבוצה תתנהג?

אקטואלי ובכותרות העיתונים: מניסיון (מר) תמיד עדיף לדבר על משהו שהקהל מבין ומתעניין בו. כלומר, במה שחם ורלבנטי באותו רגע – כמו מאבק הקוטג' בדוגמה של אביב. ישנם הרבה אירועים "אקטואליים" שניתן להשתמש בהם: אירועי ספורט, תכניות טלוויזיה, אירועים גדולים כמו "טעם העיר", גמר הישרדות וכו'.

החכמה היא למצוא נושא אקטואלי ולתת לו זווית אישית. במקרה של אביב, אביב תחילה הציג את הסיבה הכללית למאבק בעליית מחירי הקוטג'. זה היה השלב האקטואלי שכולם יכלו להזדהות איתו ולהבין על מה הוא מדבר. בשלב השני, אביב סיפר על ההתארגנות מאחורי הקלעים של הפייסבוק. כלומר, הוא נתן זווית אישית לסיפור שתופס כותרות.

בפוסט הזה אני לא מתיימרת להציע נוסחא כיצד נכון לעמוד מול קהל אלא התמקדתי בתהליך בחירת הנושא. אבל אני כן יכולה להציע עוד הצעה אחת קטנטנה, שאלו את הקהל שאלות על ההתחלה על מנת לרתום אותם לדיון ולעניין אותם. אביב למשל פתח את המיני-הרצאה שלו בשאלה, הוא שאל את המשתתפים: בכמה אחוזים עלה מחירו של הקוטג' בשנה מ2005? כל חברי הקבוצה ניחשו, אבל אף אחד לא חשב בכלל בכיוון התשובה הנכונה, 39%! לאחר מכן, הם ישבו מרותקים והקשיבו לכל מה שהיה אביב לספר להם.


אביב יצא בהרגשה מעולה מהמיונים, ובאמת התקשרו אליו יומיים לאחר מכן לאביב לאחל לו מזל טוב, הוא התקבל!

ועם מה אני יצאתי: אני זכיתי בבדיחה -
שאלה: מה הקשר בין הסנדוויץ' שלי לעבודה החדשה של אביב?
תשובה: ובכן, קוטג'!
תענוג הם חייה של יועצת השמה

תגובה 1:

  1. כתבה מאוד מעניינת. לי אישית אין בעיה לדבר מול קהל. אני אפילו אוהבת את זה, אבל אני מכירה המון אנשים שיש להם את הפחד הזה ולפעמים זה אפילו מונע מהם להתקדם במקום עבודתם.

    השבמחק