לא תאמינו איפה הייתי היום! אני כל כך בטוחה בזה שאני מהמרת על 100 ש"ח שגם אם אחשוף כמה רמזים, לא תגלו. אז ככה... היום הגעתי לגני התערוכה ועם כניסתי לביתן 10 שמעתי מעשרות רמקולים שירי MTV בפול ווליום, כשהמשכתי פנימה איש כחול על קביים מ-מ-ש גבוהים הביא לי סוכרייה אדומה, עשרות אנשים שאלו אותי מה אני הולכת לעשות עכשיו (כאילו שיש משהו בוער "עכשיו" שאני חייבת לעשות משהו בכלל) ומכל עבר חילקו לי אוכל ושתייה חינם. לא יודעים? טוב, רמז אחרון – ללא ספק צמד המילים הפופלרי ביותר היה, "אח שלי". יודעים??
טוב, אגלה לכם, הייתי בכנס משתחררים! איזה מוזר לחזור לכנס משתחררים, והפעם כיועצת השמה. בכנס חשבתי שלמרות שעברו שנים מאז שהייתי כאן כחיילת על סף השחרור, דבר לא השתנה. האמת היא, הכנס לא השתנה זו אני ששונה. היום, אחרי פסיכומטרי/ טיול למזרח/ תואר ראשון אני רואה דברים אחרת! השחרור מצה"ל זה הזדמנות ענקית להתחיל לבנות את עצמך.
במהלך היום פגשתי המון חיילים, אבל היה אחד שליווה אותי כל היום– אריאל, חייל מצטיין מיחידת אגוז. פגשתי אותו לראשונה בתור לסנדוויצ'ים בחינם, חצי שעה חיכינו! בפעם השנייה היה זה אריאל שניגש לעמדה של "חבר הון אנושי" לבדוק מה אנחנו מחלקים חינם. בשלב הזה אריאל היה אחרי "שופינג" בכל הדוכנים של חברות המשתתפות בכנס. אריאל לבש עליו שלוש חולצות חדשות, 4 תיקים של מכללות ושלושה כובעים של שלושת חברות הסלולר. רק אחרי שקיבל כוס גדולה של אייס-קפה התיישב לנוח מה"שופינג" באחד השולחנות שלנו. פניתי לאריאל ושאלתי אותו מתי הוא משתחרר. אריאל, מבלי להתבלבל, אמר "אחותי, אל תדאגי לי אני מסודר, אני משתחרר ביום רביעי ובעוד שבועיים אני מתחיל בתחנת דלק. ואל תשאלי, היה רק סנדוויץ' טונה! איכססס!" נחושה מהאתגר שהציב בפניי אריאל המשכתי ושיבחתי אותו על הרצינות שלו. אבל בסופו של דבר לא יכולתי להתאפק ושאלתי את אריאל, למה הוא רוצה לעבוד בתחנת דלק. התשובה של אריאל הייתה חד-משמעתי, מענק עבודה מועדפת (אותו סכום כספי של 9,000 ש"ח המוענק לחיילים משוחררים שעובדים בתחום הבנייה, סיעוד, תיירות או חקלאות או בתחנות דלק במשך חצי שנה). בנקודה הזו, כיועצת השמה, לא נחה נפשי ושאלתי אותו שאלה נוספת – זו הסיבה היחידה? עדיין קצת עצבני מתקרית הסנדוויץ' אריאל ענה "מה פתאום, אני ממש מחכה לכאבי ראש ולמשמרות בחמסין של אוגוסט". והפעם, אני מבלי להתבלבל, אמרתי לו "אח שלי, אתה עושה טעות, לא שמעת על מענק התמדה?" פרצופו של אריאל קפא, לרגע חשבתי ששתה את האייס קפה מהר מדי, אבל הבנתי שזה לא זה אלא שדבריי הפתיעו אותו – כנראה הוא לא יודע מה זה מענק התמדה. ובכן, חיילים משוחררים כדאי שתדעו שחברות רבות מעניקות לעובדיהם מענק התמדה- מענק חד-פעמי שניתן לעובד לאחר מספר חודשי עבודה, בד"כ 10 חודשי עבודה.
שלא תבינו אותי לא נכון, מענק מועדפת זה דבר קריטי בשיקולים שלנו האם לקחת עבודה כזו או אחרת – אבל שיש חברות שמציעות לחיילים משוחררים שכר בסיס יותר גבוה, תנאי עבודה נוחים יותר, ניסיון תעסוקתי משמעותי יותר וגם מענק התמדה, אין סיבה להתפשר!
ברגע שאריאל הבין שיש דרכים קלות ורווחיות יותר ליהנות ממענק הוא ההתעניין אילו חברות מציעות את המענק. אמרתי לו שישנן חברות רבות כמו חברות הסלולר והתקשורת שפיתחו מסלולים מיוחדים לחיילים משוחררים עם מענק התמדה ואפילו כרטיסי טיסה לטיול הגדול. השיחה בינינו נגמרה בתיאום מיונים להמשך השבוע בשלוש חברות שמעניקות מענק התמדה. אני מאמינה שכבר עד הפוסט הבא נדע האם ולאן אריאל התקבל ומי יודע, אולי גם לאן הוא רוצה לטוס בעוד שנה מהיום...
שנגמר היום שוב פגשתי את אריאל (עם אפילו יותר חולצות ותיקים ממקודם), וגם הפעם הוא החזיק סנדוויץ' טונה חדש. מבולבלת, שאלתי אותו לפשר הסנדוויץ' הרי שעתיים קודם לכן אכל מולי סנדוויץ' טונה בסבל רב. אריאל הסתכל עלי וענה בפשטות, "אם נותנים לך, לא תיקח?" אני בטוחה שאריאל יתקבל באחד המיונים שתיאמתי לו ויקח איתו כל הדרך לבנק את מענק ההתמדה.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה