אין ספק, האביב הגיע ופסח בא. אין כמו פסח, מבחינתי פסח הוא אם כל החגים! זהו החג האמיתי שלפיו כל יתר החגים נמדדים. וזאת בגלל שפסח הוא למעשה "הארוחה המשפחתית הגדולה ביותר במהלך השנה". למרות שמשך החג עצמו לא עולה על שבעה ימים, בפסח ישנן לפחות שש ארוחות משפחתיות: ליל סדר, ארוחת שאריות של ליל הסדר, על האש בירקון, קבלת שבת, ערב חג שני והמימונה. אם כן זה חג רווי אוכל ורווי משפחה. אבל זה לא אומר שאתם לא יכולים לקדם את עצמכם בתהליך חיפוש העבודה. אם כן היום בבלוג, פוסט קצת יותר רציני (וקצרצר במיוחד) עם שני טיפים בלבד כיצד להוציא את המקסימום מארוחות החג. אבל הערה קטנה לפני שממשיכים, הפוסט הזה לא מיועד למי שמחפש מתכון קסם להתחמק מהדודה החופרת אלא לאנשים שגם ב"חופשת פסח" לא נחים.
העמיקו את הקשר עם האורחים והציגו את עצמכם בפני אורחים חדשים. בכל ארוחת חג יש את הדוד שמגיע שאף אחד לא הכיר קודם. כאילו שיש מחסן שפותחים אותו פעמיים בשנה (ראש השנה ופסח) ומציעים להשכיר קרוב משפחה שאף אחד לא כל כך מכיר. עצתי לכם הוא לשאול את הוריכם מי הוא אותו דוד שאף אחד לא מכיר ובמה הוא עוסק. אבל עצה זו לא תקפה לדוד האלמוני בלבד, בעיני חשוב שתדעו במה כל הדודים והדודות שלכם. כי בישראל כמו בישראל, העולם קטן, מאד מאד קטן.
שנה שעברה מועמדת שלי, איילה, שבדיוק סיימה תואר ראשון בתקשורת הצליחה לסדר לעצמה שני ראיונות עבודה במהלך ליל הסדר בלבד. במהלך הערב איילה תחקרה את משה, הדוד האהוב עליה שעובד כתקציבאי בחברת הפקות בינונית. איילה שמעה ממנו סיפורים רבים על העבודה, מה היא דורשת ועל האנשים שעובדים איתו. לאחר שהרשתה למשה לדבר במשך חצי שעה איילה החלה להפעיל לחץ (פיזי לא מתון) שהוא יעזור לה להשיג ראיון עבודה. איילה דרשה ממנו הבטחה שהוא ידפיס את קורות החיים שלה ויפיץ אותם במשרד. אולם, להפתעתה ההזמנה לראיון עבודה הגיע מהר מהמצופה ולא מהכיוון של משה. היה זה דווקא אחד האורחים בסדר שפנה אליה ושאל אותה אם היא פנויה לראיון ביום ראשון בבוקר. מבולבלת, איילה הביטה באורח שהיא לא הכירה; כמו שאמרנו, תמיד יש את האחד הזה שאתם לא סגורים מה הקשר שלו... והשנה מסתבר שהאורח המסתורי הוא לא אחר מחברו הטוב של דוד אחר של איילה ובמקרה הוא שותף בחברת פרסום גדולה.
דברו עם קרובי משפחה בני גילכם. ארוחות החג מספקות הזדמנות נהדרת וכמעט יחידה להתעדכן מקרובי משפחה מעט יותר רחוקים. לי למשל יש קרובי משפחה שאני רואה אותם פעמיים בשנה, (שוב) ראש השנה ופסח. כל מפגש כזה מנוצל לעדכונים חמים ורכילות משפחתית עסיסית. בעיניי שלב העדכונים הוא החשוב ביותר במהלך הלילה. זה השלב בו אני מצליחה להתייעץ עם קרובי המשפחה שלי שרואים את שוק העבודה והלימודים בגובה העיניים שלי. בשונה מההורים שלנו, בני-הדודים שלי קרובים יותר לגילי ומכירים מקרוב את החוויות שאני עוברת. יתרה מזאת, רבים מהם נמצאים בשלבים דומים לשלב בו אני נמצאת, פשוט במקומות אחרים. לדוגמא, אני נמצאת בתחילת דרכי המקצועית בתחום משאבי אנוש ולאחר תואר ראשון ובן-דודי האהוב, אלון, בדיוק התחיל את הסטאז' שלו בחשבונאות בחברה גדולה בירושלים.
בפעם שעברה שנפגשנו אלון ואני התלבטנו ארוכות האם להיכנס לחברה גדול ומוכרת או לחברה קטנה ואלמונית יחסית. שנינו בדיוק עמדנו בצומת דרכים הראשונה המשמעותית שלנו והשיחות בינינו עזרו. למעשה, השיחה עם אלון הובילה אותי להגיש קורות חיים לתפקיד יועצת השמה בחבר הון אנושי, כי החלטנו יחד שעדיף ללכת על חברה גדולה בעלת שם חזק בשוק. ולכן אני מציעה לכל אחד ואחת להתעדכן אצל קרוביו בני גילכם. תופתעו לגלות שגם קרובי המשפחה שלכם מצפון ו/או דרום חולקים דילמות דומות ולפעמים דווקא העצה של קרוב-רחוק עשויה להיות בדיוק העצה שחיפשת.
הפעם הבלוג לבש בגדי חג וניסה להציע שני טיפים לארוחה המשפחתית הגדולה ביותר במהלך השנה, הלא היא פסח. לסיכום, חשוב לי להזכיר שתהליך חיפוש עבודה הוא במידה רבה תודעתי, ברגע שאנחנו מפנימים שאנחנו מחפשים עבודה נדע לנצל יותר הזדמנויות ורק כך נוכל להפוך גם את הארוחות המשפחתיות בפסח להזדמנויות לעבודה חדשה.
ובנימה זו, אני מאחלת לכל קוראיי חג חירות שמח! מי יתן שכולנו נמצא את עצמנו עובדים השנה בעבודה שמאתגרת אותנו וממלאה אותנו סיפוק. לו יהי!
רשומות
