לצערו, למצולם יש קשר לכתבה...היום יש לי סיפור של תושיה. זהו לא סיפור רגיל של מועמד מחפש עבודה, מועמד מוצא עבודה. אלא מועמד מחפש עבודה, על המועמד נופל בלת"ם מארץ הבלת"מים ורק אז המועמד מוצא עבודה. וזה בעצם מהות הסיפור: כיצד הגיבור של הפוסט גבר על הבלת"ם; אותו ארוע בלתי-מתוכנן שאיים להרוס את מסע חיפושיו של הגיבור למשרת חלומותיו.
אני מכירה את יוסי מעט מאד זמן יחסית, ועם זאת אני מרגישה שהוא מזכיר לי את אחי הקטן. את יוסי ראיתי לראשונה שהוא נכנס למשרדי חבר בתל-אביב לפני קצת יותר מחודש. עם כניסתו, יוסי הביט ימין/שמאל וצעד הישר אל עבר השולחן שלי ושאל אותי בתקיפות מפתיעה "את יכולה במקרה לעזור לי להגיע להודו?". א-י-מ-א! זו התגובה הראשונה שלי. אבל אחרי כמה שניות יוסי התיישב בכסא מולי מחויך ושמח. ואז נפל האסימון; "אהההההההה, אתה רוצה שאני אעזור לך למצוא עבודה שתטיס אותך לטיול הגדול שלך בהודו! בטח! למה לא אמרת קודם?!" יוסי, כפי שהבנתם אני מניחה, הוא חייל משוחרר. והוא טרי (מה-זה טרי) בשוק העבודה ולמרות זאת אי-אפשר לקחת לו את המוטיבציה למצוא עבודה. כבר מהליכתו הבנתי שאותו מעניין רק דבר אחד הודו, והוא מוכן לעשות הרבה מאד בשביל למצוא לעצמו עבודה שתוביל אותו בסופו של דבר לטיול החלומות שלו.
לאחר שהתחלנו את הראיון יוסי אמר לי שהוא מחפש את העבודה ש"תכניס לי את הכי הרבה כסף בהכי פחות שעות ובתקופה הכי קצרה". בתרגום קצר וקולע: תני לי לעשות מכה ולברוח להודו. אבל זה לא הספיק ליוסי, לו חשוב גם שיהיו בריכה, וחדר-כושר והסעות הולך ושוב. רק לאחר שמצאתי שלוש משרות שהתאימו שענו לו על כל הדרישות – אחראי לקוח בחברת סלולר, רפרנט עסקי בספקית אינטרנט וסוכן שטח בחברת תקשורת – קבענו מיונים. בהתחשב בעובדה שהיה יום חמישי, קבענו מיונים ליום שני, שלישי ורביעי בשבוע לאחר מכן.
וביום ראשון הגיע הבלת"ם. יוסי התקשר אלי ב8:01 ואמר לי שהוא לא מאמין אבל הוא חולה-מת ואין מצב שהוא יגיע למיונים השבוע ושאבטל הכל. המעברים בין הים למזגן לא עשו לו טוב... יוסי סיפר לי שהוא לא מסוגל להתראיין ומפחד שהוא לא יזכור להגיד הכל. אבל זה המקום שאני רוצה להרוס לכם את הסיפור, ולספר לכם את הסוף – יוסי התקבל, והוא היום אחראי לקוח בחברת סלולר. עכשיו תעצרו רגע ונסו לחשוב בעצמכם, באיזה יום יוסי התראיין לתפקיד: ב', ג' או ד'? ומה יוסי עשה כדי לזכור את כל מה שהוא רצה להגיד? רוצים רמז, התשובות הרבה יותר קלות ממה שנדמה לכם.
התשובות לשאלות מצורפות כאן לשני טיפים קטנים שיעזרו לכם בפעם הבאה שתתפסו צינון לפני ראיון עבודה או מרכז הערכה. בינתיים, בעוד אני יושבת במשרד שלי וכותבת לכם יוסי הספיק לקנות כרטיס טיסה הלוך-חזור להודו. ועוד פתוח לשנה. מעניין אם הוא יביא לי טובלרון מהדיוטי?
ביטל ראיון עבודה בשל מחלה: ראיונות עבודה הם חלק מהחיים, ומה לעשות לפעמים אנחנו חולים. ולכן, יכול מאד להיות שמתישהו תצטרכו לבטל ראיון עבודה בשל מחלה. כעיקרון הביטול לא מהווה בעיה, הבעיה מתעוררת ביחס לשאלה מתי ביטלת את הראיון. המקובל הוא לבטל ראיון עבודה יום לפני קיומו או מוקדם בבוקר של הראיון. ביטול ראיון ברגע האחרון גורם למועמד להיראות לא רציני ולא אחראי, הרי ברור לכולם שהמועמד לא הספיק להצטנן ולקבל קול של קרפדה בדיוק עשרים דקות לפני הראיון.
יוסי, דרך אגב, הלך לראיון ביום ג' ולשם הוא התקבל. לכן, במקום לבטל את כל המיונים מראש עדיף תמיד לחכות לצהריים יום לפני המיונים ורק אז לעדכן; ולא לקבל החלטות פזיזות ולבטל ראיונות עבודה. הרי, לא תמיד הצעות העבודה יחכו...
הכינו צ'ק ליסט, במיוחד כשחולים: בדיוק כמו ששחקן תיאטרון מתאמן לפני אודישן, גם מחפש עבודה צריך להתאמן לקראת ראיון עבודה. בראיונות העבודה המועמד נדרש לריכוז גבוה היות והוא נדרש לענות על שאלות המרואיין תוך כדי שהוא "מוכר את עצמו למראיין". כלומר, על המועמד להסביר בצורה רהוטה ועניינית למה הוא המועמד המתאים ביותר לתפקיד. לכן מומלץ מאד לבחור לפני הראיון מספר נקודות קריטיות שאין מצב לא להעלות אותן במהלך הראיון. נקודות אלה יכולות להיות השכלה רלבנטית, ניסיון תעסוקתי, פרס מהעבר, תכונות אופי מסוימות. לדוגמא, הצ'ק ליסט שלי בראיון עבודה ב'חבר הון אנושי' כלל: תואר ראשון במדעי החברה, עבודה כאחמ"שית בחברת אשראי מובילה, מאד מסודרת ויסודית. לכל אחד יש את הצ'ק ליסט שלו.
יוסי, כפי שאמרתי, מאד רצה את התפקידים שהצעתי לו ולכן עשה חזרות של ממש יום לפני הראיון עם אמא שלו ואפילו הכין לעצמו שליף עם הצ'ק ליסט שלו. בסופו של דבר, מרוב הכנות יוסי תקתק את הראיון עבודה וזכר להגיד את כל מה שרשם בצ'ק ליסט, וזאת מבלי להציץ בו אפילו פעם אחת.
רשומות
