היום הראשון בעבודה.

מסתבר שסוף השבוע הזה הוא פורה למדי ואחרי שסיפרתי לכם אתמול מי אני, החלטתי לחזור לכאן גם היום ולספר לכם על היום הראשון שלי בעבודה.

אז, זה ברור ומיותר לציין שכל הלילה שלפני בקושי ישנתי. נו, מה לעשות? אני בחורה רגשנית! הסתובבתי לי במיטה מצד לצד וקמתי בבוקר עם עיניים נפוחות...

אחרי 2 כוסות קפה לפעירת העיניים והחלפת 4 חולצות ו 3 זוגות מכנסיים הייתי במשרד.

סוף סוף!! כסא משל עצמי... המממ...וגם שולחן... איזה פינוק! אני ישר מתחילה לתכנן מה להביא מחר כדי לקשט לעצמי את השולחן. והקירות. אולי איזה קקטוס קטן? או... בובה קטנה כזו שמהדקת ניירות..? או תמונה של הכלב?

המנהלת לוקחת אותי לסיבוב הכרויות במשרד. לא יאומן! כולן בנות! מענין איך זה יהיה לעבוד רק עם בנות... אחרי שירות צבאי בסביבה גברית לחלוטין, אני באמת מקווה להתרגל מהר ושיהיה בסדר.

אני חייבת לציין כולן נחמדות, במשך כל היום כל אחת ניגשת בתורה, שואלת אם הכל בסדר, אם אני צריכה משהו, אם אני מסתדרת, אם אני צריכה לצאת לשירותים, איפה קונים אוכל ומה יקר ומה זול ומה טעים יותר ומה פחות.

בארוחת הצהריים כולן יושבות יחד, כמעט כולן גם אוכלות בדיוק אותו הדבר! בנות טיפוסיות! שניצלים צמחוניים וסלטים... רק אני יוצאת דופן, אני מוציאה בביישנות סנדוויץ' נקניק שאמא שלי הכינה לי בבוקר (כן, הנה וידוי ראשון...אני עדיין גרה אצל ההורים! מה לעשות? חייבת לחסוך קצת ורק אז אוכל לעבור לגור לבד!).

שימו קבוצת בנות יחד ולא יאומן איזה נושאי שיחה יעלו. אני מצנזרת את השיחות האלה כי... עדיף ככה.

אחרי ההפסקה, אני מרגישה עייפה, כ"כ עייפה! חוסר השינה והנקניק, עושים את שלהם...אני מרגישה שאני מתחילה לנקר... ואז , בדיוק אז, המנהלת שלי מחליטה שזה בדיוק הזמן לזרוק אותי למים וללמד אותי איך עונים לטלפונים.

רוצים לשמוע על שיחת הטלפון הראשונה שלי?? אני מבטיחה לספר :).