יום ראשון, 30 במאי 2010

המשך קורותיי כרכזת השמה (חלק ב')

אהלן חברים,

קיבלתי הרבה תגובות לפוסט הקודם במייל ובלינקדאין, אז לפני שאני ממשיכה לספר לכם על הסיפורים המוזרים שקרו לי כרכזת השמה, אני רוצה להבהיר משהו:

חבר הון אנושי היא אחת מחברות ההשמה הגדולות והוותיקות בארץ. ככזו, אנחנו מקבלים מאות קורות חיים ביום וגם פניות טלפוניות ומועמדים שפשוט מגיעים פיזית ליחידות ההשמה שלנו. זה אומר שביום טיפוסי קורים המון, המון דברים. ביניהם גם מקרים מוזרים.

זה שסיפרתי לכם בפוסט הקודם על המקרים יוצאי הדופן, לא אומר שאין מועמדים מעולים שפונים. יש כאלה לא מעט! ולכן לפני הכל, אני רוצה לפרגן למועמדים המצויינים שפונים אלינו בכל יום! אבל, הענין הוא שחוץ מכם, פונים אלינו לא מעט מחפשי עבודה שעושים הרבה מאוד טעויות בחיפוש ולא מודעים לטעויות האלה... וכן, הטעויות האלה עולות ביוקר!

אז אני אמנם כותבת בטון מחוייך ויש מקרים שהם, בינינו, לא נעים להודות- מצחיקים, אבל הנושא עצמו הוא רציני לגמרי: טעויות בחיפוש עבודה עלולות לעלות לכם במחיר של איבוד משרה פוטנציאלית.

אז באיזה טעויות נתקלתי השבוע??
הנה כל הפרטים על טעויות שקרו בשלושה ראיונות:

- מועמד שנכנס לראיון מזיע כולו, במשך כל הראיון לא הפסיק להתנדנד בעצבנות ואז בשלב כלשהו הכריז שהוא חייב לצאת לרגע ושתיכף יחזור. אני מחכה עד עכשיו... (ואני אומרת: אם קרה משהו, פשוט תספרו באופן ישיר למראיין. אני בטוחה שזה עדיף מלקום באמצע ראיון ולא לחזור...!).

- מועמד שהצעתי לו לשתות משהו לפני שנתחיל בראיון והסכים, הכין לעצמו קפה במטבחון, התיישב במשרד שלי ושאל: "יש משהו לאכול עם זה ? עוגה או עוגיות?" (ואני אומרת: בעצם, במקרה הזה אני לא אגיד כלום...ולא, הוא לא צחק, הוא היה רציני לגמרי).

- מועמד שעובד כרגע בחברת תקשורת ומחפש עבודה ולמרות החיפוש עדיין מאוד, מאוד מסור למקום עבודתו. במהלך הראיון הוא הספיק לברר איזה טלפון נייד יש לי, האם אני מרוצה, כמה זמן יש לי, ושאני חייבת לשדרג כבר את המכשיר. הוא גם פירט לאיזה מכשיר, וכמה זה עולה ו...המשיך והמשיך למרות כל הנסיונות שלי להחזיר אותו לענין שלשמו התכנסנו (ואני אומרת, זיכרו שבראיון (וגם אם הראיון בחברת השמה) מטרתכם למצוא עבודה וליצור לשם כך רושם טוב. אסרטיביות יתר וניצול המעמד למטרות אחרות לא יועילו!)

5 תגובות:

  1. זה באמת מקרה קיצוני סיגל, אבל לפעמים ראיונות טלפוניים עם חברות השמה הם לא פחות הזויים...

    השבמחק
  2. אכן מקרה קיצוני.
    אני לעומת זאת נפגשתי עם רכזות/רכזים השמה בחברות מאוד מכובדות ,שאינן מקצועיות , מסננות קו"ח לפי מילות מפתח ששיש בידו ואינן מבינות את תכני המקצוע ואת הכישורים האמיתתים שדרושים.
    לצערי משרות רבות מסוננות בידי אנשים שלא עברו הכשרה בצורה טפשית ומקוממת.
    אני באה מעולם הכימיה ושם יש משמעות להבנה מעמיקה יותר של הדרישות והתאמתו ללקוח, אך טענותי נופלות על אוזניים ערלות שאינן מוכנות להכיר בעניות דעתן.
    אז נכון יש מקרים מוזרים , אבל יש לשים לב לא לדבוק לדוגמות קשוחות במיוחד שאתה לא בא מהמקצוע לנסות להבין מה יש לאדם להציע ולדבר איתו.
    אני מוצאת את עצמי מתווכחת עם ילדה שלא מבינה כלום וקובעת את עתידי המקצועי.
    מצב עגום ומייאש.
    יש גם כמה טובות שעושות עבודתן נאמנה אבל לצערי הן מועטות.

    השבמחק
  3. ישנן רכזות השמה שאפילו את שם החברה שמחפשת דרכן מועמדים לא יודעות לבטא נכון, מביש!!

    השבמחק
  4. אילו הן בהחלט התנהגויות בלתי רגילות, גם הפוסט הקודם על כתיבת קורות חיים באופן מוזר מלמד משהו על איך אנשים לא תופסים את עצמם ואיך הם מתנהגים. תמיד נחמד לקרוא ולהגיד "טוב, אבל אני לא כזה...".

    אני חייב להוסיף את נקודת המבט שלי כמחפש עבודה שנתקל ב"תופעות" אצל רכזות ההשמה (דרך אגב: למה זה 99% רכזות ו/או מגייסות וכמעט ולא נתקלתי במגייס).

    לדוגמא, התנהלות של ראיון:
    מגיעה באיחור, שואלת אותי (שהקפדתי לצאת מהבית שעתיים כדי לא לתקע בפקקים ולהגיע לשעה שתאמת איתי ושאמרת שניתן לקבוע רק ל09:00 בבוקר במרכז ת"א) "אתה מחכה הרבה זמן, למה שלא תשתה משהו ואני מייד קוראת לך", עוברות עוד 15 דקות, אני נכנס, מציצה בקורות חיים, "אהה, אתה גר ב..., מאד נחמד שם, גיסתי גרה ליד, אתה מרוצה? אני רואה שיש גם ילדים, כמה? איך בית הספר ב...." לאחר עוד 15 דקות של דיון בנושא מקום מגוריי והאם האשפה מפונה בזמן מתחיל ה"דבר האמיתי" : "ספר על הניסיון המקצועי שלך" , כך עוברות עוד 22 דקות ואז מתחיל הלחץ "טוב, בוא נדלג פה ותענה לי בקצרה במה אתה חזק ומה החולשות שלך" ולאחר דקה "אתה מעריך יותר מדי בדיבור, יש לי עוד ראיון שצריך להתחיל עוד 5 דקות, אז ספר לי מה בעצם התפקיד שאתה מחפש", והפיאנלה "טוב, אתה לא מספיק ממוקד, אתה מתפזר בתאור הניסיון שלך מהעבר ולא במה שאתה יכול לעשות היום"

    דוגמאות נוספות - זה כבר דורש פוסט נפרד של "וידויו של מחפש עבודה: המשך קורותיי מול מרכזת ההשמה" :-)

    אייל

    השבמחק
  5. טוב, קודם כל, תודה על כל התגובות. שנית, שמי לא סיגל... :).
    שלישית, כל מה שכתבתם כאן באמת מעצבן ויוצר תחושה של יחס לא רציני ומזלזל.
    בשביל זה בדיוק פתחתי את הבלוג הזה. בכדי ליצור מקום שבו ננסה לפשר קצת על הפערים. כל אחד מבוצר בנעליו שלו- מחפש/ת העבודה כמחפש/ת ורכזות הגיוס כממיינות ומראיינות. ולכולנו יש דעה על הצד השני... :) ולעיתים יש מקום רב לשיפור. אז, זה המקום לעשות את זה. אגב, אכן יש במקצוע הזה יותר רכזות השמה מרכזים, אבל, בחבר יש לנו מספר בחורים בתפקיד הזה ונראה לי שאולי עם הזמן יכנסו אליו יותר ויותר בני המין הגברי. אני בכל מקרה- בעד...

    השבמחק