יום ראשון, 8 במאי 2011

הופ הופ טרללה גדלנו בשנה!



ישראל תחגוג השבוע יום הולדת 63! ולציון הארוע נצא כולנו – קטנים וגדולים – לרחובות ושם נקנה ספריי קצף, צמר גפן מתוק וכמובן פטישים מתנפחים. חצי מהלילה נרוץ אחרי מישהו או שנברח ממישהו שרודף אחרינו. בחצי השני של הלילה נלך לכמה שיותר במות בערים שונות וננסה להיכנס ללפחות שני פאבים או מועדנים. וווואי! זה לילה קשה וטוב שיש יום חופש אחריו!

רגע לפני שהרחובות מתמלאים והזיקוקים עפים לאוויר, הבלוג הזה רוצה לעצור ולשאול: מה מאפיין את תהליך חיפוש העבודה בישראל? והכי חשוב נפנה לחשוב על חצי הכוס המלאה – איך המציאות הישראלית מעניקה הזדמנויות למחפש העבודה. כיועצת השמה אני בהחלט יכולה לראות את ה"כחול-לבן" בתהליך חיפוש עבודה בישראל. אז הנה הם שני מאפיינים של תהליך חיפוש העבודה בישראל. הטיפים כבר בפנים:

מתח בין הפורמלי ללא פורמלי: כל פעם שאני רואה בסרט הוליוודי סצינה של ראיון עבודה או את יומו הראשון של גיבור הסרט בעבודה נמרח לי על הפרצוף חיוך ציני. נסו להיזכר בסצנה טיפוסית כזו רואים את הגיבור יושב בחדר גדול בד"כ שכולם (כולל אותו) לבושים בחליפות ועניבות וכולם פונים האחד לשני בפנייה פורמלית, "בוקר טוב מר. גודמן". לעומתם, בישראל, מדינת הכפכפים והמנגל, תהליך חיפוש העבודה מתאפיין ברמת פורמליות נמוכה, והמרוויחים העיקריים הם דווקא מחפשי העבודה. מועמד המחפש אחר עבודה בישראל, בשונה מארה"ב ואירופה המערבית, לא חייב להיות מעונב או לנקוט לשון פורמלית מאד בעת הראיון או בשיחות טלפוניות. בנוסף, המועמד יכול לנהוג יותר ב'טבעיות' במהלך הראיון ולפתח קשר אישי עם המראיין בעת הראיון – למשל, אני מכירה מקרים רבים (מאד!) בהם מראיינים "פיצחו" קשרים חברתיים עם המרואיינים במהלך ראיון העבודה.

ולמה זה טוב לנו? חוסר הפורמליות המאפיין את שוק העבודה הישראלי מקנה למועמד תרון מסוים כי הוא אינו נשפט על טיב החליפה שהוא לובש או לפי כללי הנימוס השגורים בפיו אלא על הישגיו הקודמים ויכלותו להרשים את המראיין, ללא מניירות פורמליות. עם זאת חשוב לציין שאסור לקחת את חוסר הפורמליות לקיצוניות ולהופיע לראיון עבודה בכפכפים; במקום זאת, לבנים מומלץ ללבוש חולצה מכופתרת, מכנס ג'ינס ארוך וללא קרעים או כתמי צבע ונעליים סגורות, ולבנות חולצה מכופתרת, ג'ינס ארוך או חצאית המכסה את הברך ונעלי עקב או סנדלים יפות.

ניסיון תעסוקתי: אם הייתי מקבלת שקל כל פעם ששמעתי את המשפט "איך הם רוצים שיהיה לי ניסיון אם הם לא לוקחים אף אחד בלי ניסיון?" הייתי היום מיליונרית. לא, ביליונרית! המשפט הזה מתמצת את התסכול של מועמדים רבים (וגם כמה מחבריי הקרובים ביותר) לנוכח המגמה הברור בשוק העבודה הישראלי – להעדיף מועמדים בעלי ניסיון תעסוקתי רלבנטי. הדרישה לניסיון תעסוקתי קודם גוברת היום בשוק העבודה הישראלי וישנם מעסיקים רבים שאינם מעסיקים מועמדים שאינם מביאים איתם למקום העבודה ניסיון קודם, וזה נכון גם למשרות התחלתיות. חשוב גם לציין שאין לדרישה זו גבולות מקצועיים וניתן למצוא בעלי עסקים מתחומים מגוונים המקדשים ניסיון תעסוקתי קודם – משירות לקוחות ומכירה, לאדמיניסטרציה, לוגיסטיקה ועוד.

ולמה זה טוב לנו? לכאורה הדרישה לניסיון תעסוקתי כבר מהתפקיד הראשון בחברה נשמעת כמו דרישה מוגזמת ו(אם להיות כנים) קצת מעצבנת אפילו ומועמדים רבים שואלים אותי "אבל, מה הם רוצים שאעשה??". ובכן, המעסיקים הישראליים למעשה מציעים שלושה מסלולי קליטה מרכזיים לחסרי ניסיון: עתודה ניהולית, משרות סטודנט ואופציות קידום מפתות.

מספר חברות סלולר פיתחו תכניות של עתודה ניהולית המוצעות למועמדים איכותיים שאין להם ניסיון ניהולי קודם. חברות הייטק, מאידך, מאפשרות לסטודנטים שאינם יכולים לעבוד במשרה מלאה וללא ניסיון תעסוקתי קודם לעבוד במשרות סטודנט בהיקפים שונים.

בנוסף, ישנו עוד מסלול שמתפתח לאחרונה בישראל: "להתחיל מלמטה", המבוסס על אופציות קידום לתחומים מקצועיים לעובדים המתחילים את דרכם בתחום השירות לקוחות ומכירה. חברות מובילות מתגאות בעובדה שחלק נכבד מנציגי השירות והמכירה בחברתן מקודמים בתוך שנה למחלקות מקצועיות בהתאם להכשרה האקדמית של אותו עובד; והנה רק שתיים מהדוגמאות שאני מכירה, נציג שירות בחברת אשראי מובילה שלמד תקשורת התקדם תוך שנה למחלקת הפרסום של החברה ובחברה המספקת שירותי אינטרנט מובילה נציג שירות שלמד מחשבים עובד היום במחלקה לאבטחת מידע.


תהליך חיפוש עבודה משתנה ממדינה למדינה, ואני בטוחה שיש אפילו הבדל בין לחפש עבודה במרכז הארץ וצפון הארץ. ועם זאת יש מספר מאפיינים שצובעים את התהליך של המועמד הישראלי בכחול ולבן והופכים את החוויה לישראלית. העצה שלי היא להכיר בחוקי המשחק ולדעת איך לנצל אותם בדרך החכמה ביותר. כאן האמירה המפורסמת "ברומא, נהג כרומאי" לא מספיקה, במקום זאת צריך להגיד "בישראל, למד את החוקים, ואז נהג כישראלי".

3 תגובות:

  1. לעתים אנשים בעלי ידע רב נאלצים להתברג בתהליך ייעודי או בתפקידים או משרות חלקיים, זאת רק על מנת לצבור מספיק ניסיון בפועל. אני משערת שחברות שדורשות ניסיון רב, יודעות שעבור הניסיון הרב הם יצטרכו לשלם יותר, זה חלק מתהליך התפתחות לא?

    השבמחק
  2. ניסיון תעסוקתי זה חלק חשוב באינטגרל העסקי

    השבמחק
  3. אני חושבת שהייטק לא שונה מכל תחום אחר שקיים בשוק העבודה ולכן בהתחלה יש טיפה להוריד את הראש, לעבוד בשכר יותר נמוך מהממוצע בשוק העבודה עד שצוברים ניסיון התחלתי יותר רחב ואז יוצאים אל השוק הרחב.

    השבמחק