בחבר הון אנושי אנחנו מחפשים את יועצי ההשמה של מחר! היום!

נו! שתענה כבר! איזה מתח אתם לא מבינים! אני כותבת את הבלוג הזה בזמן שחברה טובה שלי מתראיינת לתפקיד של יועצת השמה במרכז גיוס החדש של "חבר הון אנושי" בתל-אביב (זוכרים שכתבתי על זה לא מזמן...). היא נמצאת בראיון כבר 40 דקות וזה הראיון השני שלה בחבר. איזה לחץ! אני מחזיקה לה אצבעות.

לאחרונה יותר ויותר חברים וחברות שלי מתעניינים לגבי העבודה של יועץ השמה ושואלים האם ישנם תקנים פתוחים בחבר הון אנושי. אז, קודם כל אני מקווה ששמתם לב שכתבתי "יועץ השמה" ולא "יועצת השמה", כי כבר יש לא מעט גברים בחבר הון אנושי. ושנית כל, התשובה היא כן! חבר הון אנושי מגייסת היום יועצים ויועצות השמה לסניפי החברה בכל הארץ. ולכן, אני רוצה להקדיש את הפוסט לארבע הסיבות שהביאו אותי לחבר אנושי. למעשה, אלה גם ארבע הסיבות שמשאירות אותי בחבר.

יחידות התמחות: ביום שסיימתי את לימודי לתואר חשבתי מה לקחתי מישיבה של שלוש שנים בספסל האחורי של הכיתה? וכל מה שעלה לי לראש היו שני קורסים שלקחתי בשנה ב' – "ההתייחסות למשפחה בדיני עבודה" ו"***". למרות שהיו קורסים שנהנהתי מהם יותר שני הקורסים האלה ילוו אותי עוד המון זמן ואני עדיין בקיאה בחומר, ברמה שאני יכולה לגשת למבחן עכשיו ולהצליח. ולמה זה, חשבתי לעצמי. תשובתי לעצמי הייתה – מיקוד.

בחבר הון אנושי מאד מאמינים במיקוד והתמחות בגיוס והשמה לתחום תעסוקתי אחד מרכזי. יחידות ההתמחות המרכזיות בחבר כוללות, בין השאר: שירות לקוחות ומכירה, אדמיניסטרציה, השמת בכירים, היי-טק, מקצועות טכניים ולוגיסטיים ותחום הבנקאות. כל יועצת למעשה משתלבת בתחום אחד ומתמקצעת בו. ההתמקדות בתחום אחד מאפשרת ליועצת לשלוט בטרמינולוגיה הרווחת בתחום, היכרות מעמיקה עם המשרות ובוודאי גם בפרופיל המועמדים הנדרש.

הכשרה והדרכה: התפיסה המנחה בחבר היא שהיועצת צריכה לקבל הכשרה של 360 מעלות ולכן, יועצים בחבר עוברים שלושה מסלולים של הכשרה: "ביתי", "מקצועי" ו"חברי". המסלול הראשון להכשרת יועץ השמה הוא המסלול הביתי אשר בו היועץ מכיר את הלקוחות אשר מולם הוא יעבוד. היועץ נפגש עם הלקוחות ולומד כיצד לעבוד מולם. במסלול השני (והמקביל) היועץ זוכה להכשרה מקיפה ותיאורטית לגבי אופי ופרופיל הלקוחות, בהתאם לתחום ההתמחות. לדוגמא, יועץ אדמיניסטרציה מהרצלייה, יקבל במקביל הנחייה והכשרה על הלקוחות שלו ביחד עם הכשרה לגבי תחום האדמיניסטרציה בכלל. ככה היועץ יוכל להבין את צרכי הגיוס של לקוחותיה טוב יותר.

והמסלול האחרון, המסלול ה"חברי" הוא למעשה קורס הכשרה שכל היועצים החדשים עוברים בחודשיים הראשונים לעבודתה. במסגרת הקורס מוכשרים היועצים החדשים כיצד לנהל ראיונות, דיני עבודה והתנהלות נכונה מול לקוחות ומועמדים.

טיפול בלקוחות: כפי שכבר נאמר למעלה, בחבר הון מאמינים בגישה של 360 מעלות. העיקרון המנחה בחבר הוא להכשיר את היועצים בכל התחומים של גיוס והשמה ולא לחסוך מהם אחריות בתחומים מסוימים. ולכן, היועצים בחבר עובדים מול במעסיקים גם ולא רק במחפשי עבודה. כלומר, יועצים בחבר מקבלים לידיהם את האחריות לנהל קשרים עסקיים עם מעסיקים. היועצים נושאים ונותנים, יוצרים קשר ראשוני ואף בונים פרופיל למשרות בשביל ועם המעסיקים. כלומר, ליועץ בחבר שני כובעים – האחד מול המועמדים והשני מול המעסיקים. הטיפול במעסיקים מקנה ליועץ ערך מוסף מקצועי ומכשיר אותו בעוד תחומים שלא היו פתוחים לפניו קודם לכן –כמו מו"מ עסקי ודיני עבודה, למשל.

קידומים: נדמה שכיום אין חברה אחת שלא מתהדרת בסיסמא "אנחנו מאמינים בעובדים שלנו ומקדמים אותם". המילה "קידום" הפך לעניין שבשגרה במודעות דרושים ומראיינים רבים נוטים לפזר הבטחות על קידומים בראיונות עבודה. והאמת היא שחבר לא שונה בעניין הזה. מה שכן שונה בחבר בכל זאת זו תמונת המציאות. השדרה הניהולית בחבר, הבכירה והזוטרה, מבוססת כמעט כל כולה על קידומים מבפנים, של יועצות השמה. מרבית מנהלות הסניפים והתחומים גדלו בחבר והתחילו את עבודתן כיועצות. בנוסף לאפיקי הקידום האופקיים ישנם גם אופציות קידום רוחביות לתחומי התמחות אחרים בחבר, כמו למשל השמת בכירים והשמה לתחום ההיי-טק. ולמתעניינים להתפתח בתחום ההדרכה ישנן אופציות קידום רוחביות בתחום הזה.

כפי שאמרתי, אלה ארבעת הסיבות שהביאו אותי לכאן ובזכותן אני עדיין כאן! לכל מי שמתעניין בעבודה בחבר הון אנשי כיועץ השמה ניתן להעביר קורות חיים לכתובת hasama@hever.co.il. בהצלחה!!

5 אתרי דרושים ועוגת שוקולד אחת

ליבי יוצא אליו. אני מכירה אותו רק חצי שעה, אבל ליבי יוצא אליו. הוא יושב כאן מולי, בעיניים אדומות מעייפות, מפהק בעקביות ובאופן כללי הוא נראה די מתוסכל. מי זה, אתם שואלים את עצמכם? ובכן תכירו את רותם. ולא, רותם אינו ידיד נפש שהרגע נפרד מהחברה שלו (תודה לאל, בתחום הזה לא נראה לי שיש לו בעיה...). הבעיה שלו בסיסית הרבה יותר: הוא לא מסתדר עם אתרי הדרושים הרבים שפועלים היום.

וכעת מעט רקע: בארץ ישנם חמישה אתרים בולטים המפרסמים מודעות דרושים: ג'ובמאסטר, אולג'ובס, פורטל דרושים, מוג'וב וג'ובסיטי. חמשת האתרים האלה עמוסים במידע ומתעדכנים במהירות מסחררת, אלפי מודעות מתפרסמות בהם מדי יום. בנוסף, לעיתים תיאורי המשרה מעורפלים ואינם מוסרים את כל הפרטים על המשרה, או לפחות כל הפרטים הנחוצים לקבל החלטה נכונה.

בהתחשב בכך, אני בהחלט יכולה להבין את רותם. גם אני בתור מועמדת נאבקתי להבין כיצד להפעיל את אתרי הדרושים. אבל היום אני בעמדה הפוכה, במסגרת תפקידי כיועצת השמה אני בעצמי מפרסמת באתרי דרושים ומעלה מדי יום פרסומים רבים. אז הנה במיוחד בשביל רותם (אמרתם לכם שליבי יוצא אליו), אני שמחה להציג לכם את שלושת ה"סודות" של אתרי הדרושים.

I Just Called to Say... נתחיל בסוד הכי קל לפיצוח: אם יש משרה שמעניינת אתכם ובתיאור המשרה מופיע מספר טלפון, תתקשרו! פשוט, לא? טלפון אחד יכול לקצר לכם משמעותית את התהליך. במקום לשלוח קורת חיים, לחכות שהמעסיק יקבל את קורות החיים, יעיין בהם ורק אז יתקשר אליכם (ותתפללו שאתם זמינים באותו רגע) ניתן להתקשר ישירות למעסיק ולנסות לקבוע ראיון או סתם להביע עניין במשרה ובאותה הזדמנות לבקש מעט פרטים. במקרה הטוב אתם מקצרים תהליכים, במקרה הרע לא הפסדתם כלום.

אל תשבו שעות על גבי שעות מול אתרי הדרושים! בשביל להשיג עבודה חייב להתקיים קודם כל ראיון עבודה ובשביל לקבוע ראיון עבודה חובה לשלוח קורות חיים. ועם זאת, אל תתישו את עצמכם שעות על גבי שעות מול אתרי הדרושים. מומלץ להיכנס לאתרי הדרושים פעם אחת ביום בסביבות 11-12 ולשלוח קורת חיים למשרות המעניינות אתכם. בנוסף לזה מומלץ מאד להשתמש בשירות הסוכן החכם שכל אתר דרושים מציע. הסוכן החם מרכז עבורכם את כל המשרות שמעניינות אתכם ושולח לכם אותם ישירות למייל. ככה תקבלו ישירות למייל משרות שמעניינות אתכם ומתאימות לדרישותכם.

"יוחנן ועוגת השוקולד " – משל זן מודרני על מציאת עבודה: לצורך הסוד הבא אשתמש במשל זן: יום אחד יוחנן ביקש מאמו שתאפה לו עוגת שוקולד. אמו הסכימה ונתנה ליוחנן עשרים שקלים וביקשה ממנו שיקנה קמח, חלב, קקאו וביצים. שמח ומאושר יצא יוחנן לקנות את המצרכים. לאחר ארבע שעות, תשוש ורעב לעוגה, יוחנן חזר הביתה עם המצרכים.

אמא המופתעת שאלה את יוחנן מדוע לקח לו כל כך הרבה זמן. יונתן השיב: "קניתי כל מצרך בסופרמרקט אחר והמרחק ביניהם היה גדול". אמו של יוחנן חייכה אליו ואמרה לו: "בפעם הבאה תקנה הכל בסופר אחד ותוכל לאכול עוגה מהר יותר".

ובמידה מסוימת, תהליך חיפוש העבודה דומה לקניית מצרכים, בדיוק כפי שסופרמרקט מרכז את כל המצרכים בחנות אחת מרכזית, חברות השמה מרכזות הצעות עבודה ממעסיקים רבים. רותם, למשל, התעניין במשרות של שירות לקוחות פרונטלי שהוא נכנס אלי למשרד. ואני הצלחתי לעניין אותו ב7 הצעות פרונטליות: שלוש סלולריות, שני בנקים, חברת מחשבים אחת ועוד שניים של חברות צריכה. וכמו שהסיני הזקן אומר "חברות השמה הם סוג של סופרמרקט של עבודות".

נראה לי שאני שומעת סירנת ומשטרת משאבי האנוש בדרך לעצור אותי באשמת ריגול וגילוי סודות מקצועיים... אז קוראיי הנאמנים, הפיצו את הבשורה ונסו להיעזר בשלושת הסודות שגיליתי לכם. וזכרו, תהליך חיפוש הוא עבודה לכל דבר, אבל ישנם קיצורי דרך!

הופ הופ טרללה גדלנו בשנה!

ישראל תחגוג השבוע יום הולדת 63! ולציון הארוע נצא כולנו – קטנים וגדולים – לרחובות ושם נקנה ספריי קצף, צמר גפן מתוק וכמובן פטישים מתנפחים. חצי מהלילה נרוץ אחרי מישהו או שנברח ממישהו שרודף אחרינו. בחצי השני של הלילה נלך לכמה שיותר במות בערים שונות וננסה להיכנס ללפחות שני פאבים או מועדנים. וווואי! זה לילה קשה וטוב שיש יום חופש אחריו!

רגע לפני שהרחובות מתמלאים והזיקוקים עפים לאוויר, הבלוג הזה רוצה לעצור ולשאול: מה מאפיין את תהליך חיפוש העבודה בישראל? והכי חשוב נפנה לחשוב על חצי הכוס המלאה – איך המציאות הישראלית מעניקה הזדמנויות למחפש העבודה. כיועצת השמה אני בהחלט יכולה לראות את ה"כחול-לבן" בתהליך חיפוש עבודה בישראל. אז הנה הם שני מאפיינים של תהליך חיפוש העבודה בישראל. הטיפים כבר בפנים:

מתח בין הפורמלי ללא פורמלי: כל פעם שאני רואה בסרט הוליוודי סצינה של ראיון עבודה או את יומו הראשון של גיבור הסרט בעבודה נמרח לי על הפרצוף חיוך ציני. נסו להיזכר בסצנה טיפוסית כזו רואים את הגיבור יושב בחדר גדול בד"כ שכולם (כולל אותו) לבושים בחליפות ועניבות וכולם פונים האחד לשני בפנייה פורמלית, "בוקר טוב מר. גודמן". לעומתם, בישראל, מדינת הכפכפים והמנגל, תהליך חיפוש העבודה מתאפיין ברמת פורמליות נמוכה, והמרוויחים העיקריים הם דווקא מחפשי העבודה. מועמד המחפש אחר עבודה בישראל, בשונה מארה"ב ואירופה המערבית, לא חייב להיות מעונב או לנקוט לשון פורמלית מאד בעת הראיון או בשיחות טלפוניות. בנוסף, המועמד יכול לנהוג יותר ב'טבעיות' במהלך הראיון ולפתח קשר אישי עם המראיין בעת הראיון – למשל, אני מכירה מקרים רבים (מאד!) בהם מראיינים "פיצחו" קשרים חברתיים עם המרואיינים במהלך ראיון העבודה.

ולמה זה טוב לנו? חוסר הפורמליות המאפיין את שוק העבודה הישראלי מקנה למועמד תרון מסוים כי הוא אינו נשפט על טיב החליפה שהוא לובש או לפי כללי הנימוס השגורים בפיו אלא על הישגיו הקודמים ויכלותו להרשים את המראיין, ללא מניירות פורמליות. עם זאת חשוב לציין שאסור לקחת את חוסר הפורמליות לקיצוניות ולהופיע לראיון עבודה בכפכפים; במקום זאת, לבנים מומלץ ללבוש חולצה מכופתרת, מכנס ג'ינס ארוך וללא קרעים או כתמי צבע ונעליים סגורות, ולבנות חולצה מכופתרת, ג'ינס ארוך או חצאית המכסה את הברך ונעלי עקב או סנדלים יפות.

ניסיון תעסוקתי: אם הייתי מקבלת שקל כל פעם ששמעתי את המשפט "איך הם רוצים שיהיה לי ניסיון אם הם לא לוקחים אף אחד בלי ניסיון?" הייתי היום מיליונרית. לא, ביליונרית! המשפט הזה מתמצת את התסכול של מועמדים רבים (וגם כמה מחבריי הקרובים ביותר) לנוכח המגמה הברור בשוק העבודה הישראלי – להעדיף מועמדים בעלי ניסיון תעסוקתי רלבנטי. הדרישה לניסיון תעסוקתי קודם גוברת היום בשוק העבודה הישראלי וישנם מעסיקים רבים שאינם מעסיקים מועמדים שאינם מביאים איתם למקום העבודה ניסיון קודם, וזה נכון גם למשרות התחלתיות. חשוב גם לציין שאין לדרישה זו גבולות מקצועיים וניתן למצוא בעלי עסקים מתחומים מגוונים המקדשים ניסיון תעסוקתי קודם – משירות לקוחות ומכירה, לאדמיניסטרציה, לוגיסטיקה ועוד.

ולמה זה טוב לנו? לכאורה הדרישה לניסיון תעסוקתי כבר מהתפקיד הראשון בחברה נשמעת כמו דרישה מוגזמת ו(אם להיות כנים) קצת מעצבנת אפילו ומועמדים רבים שואלים אותי "אבל, מה הם רוצים שאעשה??". ובכן, המעסיקים הישראליים למעשה מציעים שלושה מסלולי קליטה מרכזיים לחסרי ניסיון: עתודה ניהולית, משרות סטודנט ואופציות קידום מפתות.

מספר חברות סלולר פיתחו תכניות של עתודה ניהולית המוצעות למועמדים איכותיים שאין להם ניסיון ניהולי קודם. חברות הייטק, מאידך, מאפשרות לסטודנטים שאינם יכולים לעבוד במשרה מלאה וללא ניסיון תעסוקתי קודם לעבוד במשרות סטודנט בהיקפים שונים.

בנוסף, ישנו עוד מסלול שמתפתח לאחרונה בישראל: "להתחיל מלמטה", המבוסס על אופציות קידום לתחומים מקצועיים לעובדים המתחילים את דרכם בתחום השירות לקוחות ומכירה. חברות מובילות מתגאות בעובדה שחלק נכבד מנציגי השירות והמכירה בחברתן מקודמים בתוך שנה למחלקות מקצועיות בהתאם להכשרה האקדמית של אותו עובד; והנה רק שתיים מהדוגמאות שאני מכירה, נציג שירות בחברת אשראי מובילה שלמד תקשורת התקדם תוך שנה למחלקת הפרסום של החברה ובחברה המספקת שירותי אינטרנט מובילה נציג שירות שלמד מחשבים עובד היום במחלקה לאבטחת מידע.

תהליך חיפוש עבודה משתנה ממדינה למדינה, ואני בטוחה שיש אפילו הבדל בין לחפש עבודה במרכז הארץ וצפון הארץ. ועם זאת יש מספר מאפיינים שצובעים את התהליך של המועמד הישראלי בכחול ולבן והופכים את החוויה לישראלית. העצה שלי היא להכיר בחוקי המשחק ולדעת איך לנצל אותם בדרך החכמה ביותר. כאן האמירה המפורסמת "ברומא, נהג כרומאי" לא מספיקה, במקום זאת צריך להגיד "בישראל, למד את החוקים, ואז נהג כישראלי".

למה אהבתי סטטיסטיקה (או איך להתניע קריירה בנקאית!)

נכון יש משהו שונה באוויר? האמת היא, שמקצת לפני פסח יש תחושה קצת אחרת... אווירה של התחדשות ועשייה! וזה לא רק הימים הארוכים, החום של תחילת האביב או אפילו הטיולים בחופש פסח; העניין הוא פשוט בהרבה – הגענו לתקופת "אחרי החגים"! מכירים את התחושה הזו? לא נראה לי שיש משהו יותר ישראלי מלהגיד: אחרי החגים. אני שומעת כבר ממרץ את המשפט "בואי נדבר אחרי החגים" בכל מיני וריאציות. ולמה אני מספרת לכם את כל זה? כי בחג נתקלתי (תרתי משמע) בחברה מהלימודים שמחכה כבר הרבה מאד זמן שיהיה כבר "אחרי החגים".

ביום שני, היום האחרון של חופשת פסח ורגע לפני חגיגות המימונה/מופלטה הלכתי לים לשאוף עוד טיפה של חופש. בעודי משתזפת לי אני שומעת מרחוק קול מוכר של מישהי שצועקת אל תוך הפלאפון: "תפתחי לו את התיק תראי כמה אג"ח קונצרני יש לה וגם כמה מיועדות", אני לא אשקר לא הבנתי מילה ממה שהיא אמרה! סינית! ואז היא המשיכה: "ברגע שיהיו לנו את כל הנתונים נוכל ללכת על הארביטראז' לפני שהאינפלציה תעלה בתחילת החודש הבא. ואז, נוכל לקחת הלוואה בריבית נומילית ו..." בשלב הזה החלטתי לבדוק מי זו האישה העסוקה הזו... מכיוון שמי שדיברה הייתה שקועה בשיחה ולא שמה לב לאן היא הולכת וכמובן שמכל המכשולים שהיו בחוף היא מעדה דווקא על התיק מטקות שלי ופשוט נפלה עם הראש קדימה, בדיוק עלי. חמש דקות שלמות ראיתי כוכבים והרגשתי איך לאט לאט הראש שלי מגדל בלוטה ממש במרכז המצח. רק כעבור עוד חמש דקות של רחמים עצמיים הצלחתי לפתוח את העיניים וזיהיתי מאיפה אני מכיר את הקול הזה - זאת מיכל מהלימודים!

אני ומיכל למדנו לתארים אחרים – אני למדתי מדעי ההתנהגות ומיכל כלכלה וחשבונאות – ובכל זאת היה לנו שיעור אחד משותף, סטטיסטיקה א'. כל שבוע היינו נפגשות לשעתיים של עינויים, צרת רבים חצי נחמה. ומתוך הסיוט שנקרא "סטטיסטיקה א" נולדה החברות ביני ובין מיכל. תמיד, אבל תמיד, היינו מגיעות 5 דקות באיחור ורצות לאחר מכן לקפיטריה לשבת על כוס קפה להירגע. למרות שלא נשארנו חברות קרובות לאחר סטטיסטיקה א', תמיד תהיה למיכלי פינה חמה אצלי בלב. ולכן, אחרי ששמתי קרח על הבלוטה והיא על הגבה היה רק טבעי שנשב, כמו בימים הטובים, על כוס קפה ונתעדכן.

התיישבנו בבית קפה מול הים וריכלנו על כל מי שלמד איתנו – מי רב עם מי, מי נפרד ממי ובעיקר מה כולם עושים היום. ישבנו וצחקנו, באמת כמו בימים הטובים; ואז מיכל קיבלה טלפון מהעבודה ותוך שנייה היא נכנסה לתפקיד. היא דיברה על אלוקציה וסילוק, קצת על פקטורינג וקינחה את השיחה בניירות ערך מובנים. אל תטעו, גם הפעם, למרות שישבתי מולה ושמעתי כל מילה שיצאה לה מהפה לא הבנתי כלום! סינית למתקדמים! אז הייתי חייבת לשאול אותה: "איך את עושה את זה?" מיכל הסתכלה עליי במבט מחויך וטיפה ערמומי וענתה: "את רצינית? את באמת לא זוכרת את השיחה שניהלנו אחרי השיעור האחרון של סטטיסטיקה?"

מיכל הזכירה לי את השיחה ההיא שבה דיברנו על היום שאחרי התואר וכיצד ניתן להתכונן ליום הזה כבר באמצע התואר. ומה אתם יודעים, כבר אז הייתי יועצת השמה, פשוט עוד לא באופן רשמי כי באותו מפגש נתתי למיכל טיפ אחד שלטענתה עיצב וממשיך לעצב את הקריירה שלה. בזמנו מיכל למדה כלכלה וחשבונאות ולמרות שלא ידעה להגיד לי בדיוק איזה תפקיד היא רוצה בעוד עשרים שנה, היא בהחלט ידעה להגיד לי מה היא רוצה להיות שתהיה גדולה. מיכל ידעה שברצונה לעבוד בתפקיד בכיר בחברה פיננסית גדולה ולעסוק בעיקר בתחום שוק ההון. ותאמינו לי מיכל בדרך לשם!

מה היה הטיפ אתם שואלים... פשוט מאד אמרתי לה שכדאי להתחיל לעבוד במוסד בנקאי מוכר כבר בזמן התואר. הצעתי לה שתתחיל לעבוד בבנק גדול וכך תוכל להיחשף לעולם הבנקאי ולהכיר אותו מקרוב. מסתבר שבאותו יום שייעצתי למיכל לעבוד בבנק היא הודיע על התפטרותה מ'קפהנטו' ושלחה קורות חיים לכמה תפקידי שירות ומכירה במספר בנקים מובילים. שבוע לאחר מכן מיכל כבר התחילה קורס הכשרה בנקאי לתפקיד של טלרית בבנק גדול בעיר מגוריה (במשרת סטודנט כמובן). מיכל סיפרה לי שהשפה הבנקאית שהיה נשמע לה כמו סינית בהתחלה הפך להיות עברית מדוברת אחרי הקורס הכשרה. מיכל מגדירה את השנה בה עבדה כטלרית בבנק כבית ספר הכי טוב שהיה לה מעולם. במהלך השנה הזו מיכל טיפלה בלקוחות רבים וטיפלה בבקשות מגוונות: משכנתאות, הלוואות, כיסוי חובות, ריביות, העברות בנקאיות ועוד הרבה.

היום, שנתיים מאז כניסתה לבנק ואחרי שני תפקידים, מיכל עומדת בפני בדיוק קידום נוסף. קידום שייכנס לתוקף אחרי החגים כמובן. התפקיד החדש של מיכל הוא שלב נוסף בסולם הקידומים במערכת הבנקאית, ומיכל תמיד תזכור שהשלב הראשון היה להיות טלרית במשרת סטודנט. המפגש עם מיכל היה מרענן והותיר טעם טוב של עוד, ומצח אדמדם... הבעיה היחידה היא שבגלל התפקיד החדש של מיכל לא יהיה לנו מספיק זמן להיפגש לקפה בים.

__________________________________________

אז ברוח "אחרי החגים" אני מזמין את כולם לקחת אחריות על הקריירה שלכם וזכרו "אחרי החגים" זה עכשיו! הנה שלוש הצעות עבודה מיידיות:

טלפון למשרות נוספות ופרטים אודות קריירה בנקאית: 03-5101430

מייל לשליחת קו"ח: banker@hever.co.il

חולמ/ת על עבודה בבנק?? זה המקום בשבילך!

בנק מוביל במרכז מעוניין באנשים איכותיים, שירותיים ורציניים למשרה הכוללת מענה ללקוחות הבנק בנושאים פיננסיים רבים ומגוונים. המשרה במשמרות נוחות במיוחד ומתאימה גם לסטודנטים.

דרישות: זמינות להכשרה בת 4/5 שבועות במשרה מלאה, בגרות מלאה!

עבודה בבית ההשקעות המוביל במדינה!

בית השקעות מוביל מחפש אותך לעבודה מעניינת במיוחד עם אופציות קידום רבות וממשיות!

העבודה מהווה פתח כניסה לתוך עולם ההשקעות העשיר והמעניין.

משמרות גמישות ושכר מפנק!

דרישות:

זמינות להכשרה במשרה מלאה במשך שבועיים!

זמינות למינימום 4 משמרות.

מחפש/ת משרה פרונטלית בבנק מוביל?

בנק מוביל בפריסה ארצית מגייס לשורותיו בנקאים/יות פרונטליים/יות בעלי יכולות מכירתיות ושיווקיות גבוהות.

שכר מתגמל, אופציות קידום, העבודה במשמרות נוחות.

דרישות:

בגרות מלאה, זמינות ל4 משמרות, זמינות להכשרה במשרה מלאה במשך שבועיים.

אין ספק, האביב הגיע ופסח בא. אין כמו פסח, מבחינתי פסח הוא אם כל החגים! זהו החג האמיתי שלפיו כל יתר החגים נמדדים. וזאת בגלל שפסח הוא למעשה "הארוחה המשפחתית הגדולה ביותר במהלך השנה". למרות שמשך החג עצמו לא עולה על שבעה ימים, בפסח ישנן לפחות שש ארוחות משפחתיות: ליל סדר, ארוחת שאריות של ליל הסדר, על האש בירקון, קבלת שבת, ערב חג שני והמימונה. אם כן זה חג רווי אוכל ורווי משפחה. אבל זה לא אומר שאתם לא יכולים לקדם את עצמכם בתהליך חיפוש העבודה. אם כן היום בבלוג, פוסט קצת יותר רציני (וקצרצר במיוחד) עם שני טיפים בלבד כיצד להוציא את המקסימום מארוחות החג. אבל הערה קטנה לפני שממשיכים, הפוסט הזה לא מיועד למי שמחפש מתכון קסם להתחמק מהדודה החופרת אלא לאנשים שגם ב"חופשת פסח" לא נחים.

העמיקו את הקשר עם האורחים והציגו את עצמכם בפני אורחים חדשים. בכל ארוחת חג יש את הדוד שמגיע שאף אחד לא הכיר קודם. כאילו שיש מחסן שפותחים אותו פעמיים בשנה (ראש השנה ופסח) ומציעים להשכיר קרוב משפחה שאף אחד לא כל כך מכיר. עצתי לכם הוא לשאול את הוריכם מי הוא אותו דוד שאף אחד לא מכיר ובמה הוא עוסק. אבל עצה זו לא תקפה לדוד האלמוני בלבד, בעיני חשוב שתדעו במה כל הדודים והדודות שלכם. כי בישראל כמו בישראל, העולם קטן, מאד מאד קטן.

שנה שעברה מועמדת שלי, איילה, שבדיוק סיימה תואר ראשון בתקשורת הצליחה לסדר לעצמה שני ראיונות עבודה במהלך ליל הסדר בלבד. במהלך הערב איילה תחקרה את משה, הדוד האהוב עליה שעובד כתקציבאי בחברת הפקות בינונית. איילה שמעה ממנו סיפורים רבים על העבודה, מה היא דורשת ועל האנשים שעובדים איתו. לאחר שהרשתה למשה לדבר במשך חצי שעה איילה החלה להפעיל לחץ (פיזי לא מתון) שהוא יעזור לה להשיג ראיון עבודה. איילה דרשה ממנו הבטחה שהוא ידפיס את קורות החיים שלה ויפיץ אותם במשרד. אולם, להפתעתה ההזמנה לראיון עבודה הגיע מהר מהמצופה ולא מהכיוון של משה. היה זה דווקא אחד האורחים בסדר שפנה אליה ושאל אותה אם היא פנויה לראיון ביום ראשון בבוקר. מבולבלת, איילה הביטה באורח שהיא לא הכירה; כמו שאמרנו, תמיד יש את האחד הזה שאתם לא סגורים מה הקשר שלו... והשנה מסתבר שהאורח המסתורי הוא לא אחר מחברו הטוב של דוד אחר של איילה ובמקרה הוא שותף בחברת פרסום גדולה.

דברו עם קרובי משפחה בני גילכם. ארוחות החג מספקות הזדמנות נהדרת וכמעט יחידה להתעדכן מקרובי משפחה מעט יותר רחוקים. לי למשל יש קרובי משפחה שאני רואה אותם פעמיים בשנה, (שוב) ראש השנה ופסח. כל מפגש כזה מנוצל לעדכונים חמים ורכילות משפחתית עסיסית. בעיניי שלב העדכונים הוא החשוב ביותר במהלך הלילה. זה השלב בו אני מצליחה להתייעץ עם קרובי המשפחה שלי שרואים את שוק העבודה והלימודים בגובה העיניים שלי. בשונה מההורים שלנו, בני-הדודים שלי קרובים יותר לגילי ומכירים מקרוב את החוויות שאני עוברת. יתרה מזאת, רבים מהם נמצאים בשלבים דומים לשלב בו אני נמצאת, פשוט במקומות אחרים. לדוגמא, אני נמצאת בתחילת דרכי המקצועית בתחום משאבי אנוש ולאחר תואר ראשון ובן-דודי האהוב, אלון, בדיוק התחיל את הסטאז' שלו בחשבונאות בחברה גדולה בירושלים.

בפעם שעברה שנפגשנו אלון ואני התלבטנו ארוכות האם להיכנס לחברה גדול ומוכרת או לחברה קטנה ואלמונית יחסית. שנינו בדיוק עמדנו בצומת דרכים הראשונה המשמעותית שלנו והשיחות בינינו עזרו. למעשה, השיחה עם אלון הובילה אותי להגיש קורות חיים לתפקיד יועצת השמה בחבר הון אנושי, כי החלטנו יחד שעדיף ללכת על חברה גדולה בעלת שם חזק בשוק. ולכן אני מציעה לכל אחד ואחת להתעדכן אצל קרוביו בני גילכם. תופתעו לגלות שגם קרובי המשפחה שלכם מצפון ו/או דרום חולקים דילמות דומות ולפעמים דווקא העצה של קרוב-רחוק עשויה להיות בדיוק העצה שחיפשת.

הפעם הבלוג לבש בגדי חג וניסה להציע שני טיפים לארוחה המשפחתית הגדולה ביותר במהלך השנה, הלא היא פסח. לסיכום, חשוב לי להזכיר שתהליך חיפוש עבודה הוא במידה רבה תודעתי, ברגע שאנחנו מפנימים שאנחנו מחפשים עבודה נדע לנצל יותר הזדמנויות ורק כך נוכל להפוך גם את הארוחות המשפחתיות בפסח להזדמנויות לעבודה חדשה.

ובנימה זו, אני מאחלת לכל קוראיי חג חירות שמח! מי יתן שכולנו נמצא את עצמנו עובדים השנה בעבודה שמאתגרת אותנו וממלאה אותנו סיפוק. לו יהי!

התחלה - חדשה או לא? זו השאלה

הבלוג היום הוא אביבי במיוחד. לכבוד חג האביב הפוסט יוקדש להתחלות. למען הדיוק, הפוסט הזה יעסוק בהתחלות חדשות. ומה ההבדל אתם שואלים את עצמכם? מה היועצת הזו רוצה ממני אתם ממשיכים להקשות? אז הנה, "התחלה חדשה" היא יותר מסתם התחלה. אנחנו כל יום מתחילים דברים – אנחנו פוגשים אנשים חדשים, מתמכרים לסדרה חדשה, אוכלים משהו חדש. אבל נדיר שאנחנו מתחילים משהו מחדש. ועדיין לא הבנתם מה ההבדל? טוב נו, ברור שלא תבינו, עוד לא סיפרתי לכם... כאשר אנחנו מתחילים מחדש אנחנו מחליטים שהפעם ההתחלה שלנו תהיה שונה, אנחנו מקווים שבאמצעות התחלה חדשה נוכל להשפיע על התפתחות הדברים. איך הדברים יהיו בעתיד.

ספורט ודיאטה למשל הם דברים שאני מתחילה כל יום . בבוקר אני מתחילה את הדיאטה ולקראת ערב אני מסיימת אותה עם מגש פיצה וביקור קצר באגאדיר. אבל, לפני שבוע החלטתי שאני מתחילה את הדיאטה שלי מחדש, החלטתי שאני הפעם ניגשת לדיאטה לא כמו שניגשתי לדיאטות קודמות; הפעם החלטתי שאני אצליח! ובינתיים (טפו טפו טפו) הביקור היחידי באגאדיר היה ביום-הולדת לאחי הצעיר וגם אז "התחלתי מחדש" עם סלט בריאות. התחלה חדשה או לא התחלה חדשה?!?

האמת היא שאם תחשבו על זה רגע, אנחנו מתחילים מחדש לא מעט פעמים במהלך חיינו – ומקום עבודה חדש הוא הזדמנות נפלאה להתחלה חדשה! בהזדמנות זו אשמח שתכירו את יהודה, או בשמו הקודם: שרוך, כן כן כמו בנעליים. לא באמת צריך הרבה דמיון להבין למה קוראים לבן-אדם שמתיימר לשני מטר גובה "שרוך".

אני מלווה את יהודה כבר חודש וטיפה וביחד עברנו לא מעט חוויות עד שמצאנו לו את העבודה הנוכחית שלו. המקום בו "שרוך" הפך ליהודה. על פנוי הסיפור של יהודה מוכר ולא באמת מצדיק פוסט – מועמד מובטל, מועמד מחפש עבודה, מועמד מתראיין, מועמד מוצא עבודה. אבל, הסיפור של יהודה יוצא דופן כי הוא החליט "להתחיל מחדש". ומה זאת אומרת? טוב, סבלנות, תכף תדעו הכל...

פגשתי את יהודה לראשונה במסיבת גג אצל חברים. חבר משותף הכיר בינינו. זה הלך בערך ככה: "היי את יועצת השמה?? טוב, יופי. שרוך מחפש עבודה. דברו!" כמה פעמים זה קרה לי, אין לכם מושג... טוב, הדבר הראשון ששרוך אמר לי זה: "נעים מאד, תתעלמי ממנו, קוראים לי יהודה". ובאותו רגע ידעתי שהפעם יש משהו שונה באוויר, ולא זו לא הייתה הקאווה; זה היה יהודה. יהודה קלט שיש לו פה הזדמנות "להתחיל מחדש" והוא קפץ עליה. יהודה סיפר לי שהוא בדיוק סיים פסיכומטרי והוא מתלבט האם ללמוד, ואם ללמוד אז מה. הבנתי ישר שיהודה רציני בהתלבטות שלו והצעתי לו שניפגש לשיחה כמו שצריך.

יום למחרת יהודה נכנס אליי למשרד והמשכנו את שיחתנו. יהודה סיפר לי על הניסיון התעסוקתי שלו במהלך השנתיים האחרונות – ומה הוא לא עשה! שהשתחרר פנה לעבודה מועדפת בתחנת דלק, עבודה שהחזיק בה חודש בדיוק לפני שהפסיק בגלל כאבי ראש; כמה בתי קפה לאחר מכן הוא הוציא רישיון לאופנוע והפך לשליח פיצה, והפעם הוא החזיק חודשיים; ושאני פגשתי אותו הוא בדיוק הפסיק לעבוד כליצן במסיבות ימי-הולדת לילדים מהגן. בשיחה איתו גיליתי ששרוך זה דווקא אחלה שם לליצן! אז אחרי שתדלק 95 מלא, הוביל פיצות בגשם והוציא שפנים מהכובע אני פגשתי אותו, בג'ינס וחולצה קייצית מכופתרת, שהוא מתלבט. מתלבט מה לעשות. אבל דבר אחד יהודה ידע, יהודה רוצה להתחיל מחדש. הפעם יהודה רוצה שההתחלה תהיה משמעותית ותוביל אותו בדרך חדשה.

כאמור, אחרי חודש של חיפושים וראיונות עבודה יהודה מצא מקום עבודה שאיפשר לו להתחיל מחדש – חברת ביטוח. כן כן קראתם נכון, דווקא בחברת ביטוח יהודה מצא את האפשרות להתחיל מחדש. והאמת היא שמקום העבודה עצמו פחות רלבנטי ומה שכן קריטי לסיפור שלנו היא ההחלטה שיהודה קיבל: שרוך הפך ליהודה ויהודה הולך להפציץ! למעשה, יהודה יכול היה להחליט להתחיל מחדש כליצן, שליח פיצה או מתדלק אבל הוא בחר להתחיל מחדש כנציג שירות בחברת ביטוח גדולה.

מה שמעניין באמת זה מה שהוביל את יהודה לקבל את ההחלטה:

דע את עצמך! שאני פגשתי את יהודה לראשונה הוא היה עסוק בשאלה: מה אני רוצה לעשות שאהיה גדול? שאלה טיפוסית למועמדים שבדיוק סיימו פסיכומטרי ועומדים בפני ההחלטה האם ללמוד ומה. אבל בואו לא נעבוד על עצמנו, השאלה הזו מלווה אותנו עוד מימינו בחטיבה, דרך הצבא וממשיכה גם אחרי הלימודים באוניברסיטה. ולכן, השאלה האמיתית היא: נכון לעכשיו, מה אני רוצה לעשות שאהיה גדול? ובכן, התשובה של יהודה לעצמו הייתה: אני רוצה לעבוד בחברה גדולה עם שכר יפה ובתפקיד מקצועי. יהודה לא ידע בדיוק איזה תפקיד הוא רוצה או אפילו באיזה תחום; מה שהוא כן ידע זה שהוא רוצה לבחור מה הוא רוצה לעשות ולא למצוא את עצמו עובד במקום שהוא לא מרוצה ממנו בעוד כמה שנים מהיום. כלומר, יהודה רצה לקבל את ההחלטות ושאף אחד אחר לא יקבל אותם עבורו. ולכן, לאחר התייעצויות ארוכות בינינו, עם בני משפחתו, חבריו הקרובים ואפילו עם בוזו הליצן (חברו לעבודה הקודמת) יהודה החליט שהוא מתחיל את דרכו המקצועית היום. ומבין כל המשרות שהיו לי להציע לו יהודה בחר בזו כי הוא האמין שזו תקדם אותו יותר מכל האחרות.

אם כן, יהודה החליט להתחיל את דרכו המקצועית. התחלה חדשה או לא?

שיהיה בהצלחה!

מה הקשר בין מכבי, שוקולד ו7 חתיכות פיצה? ערב צוות כמובן!

והפעם בבלוג, הפתעה. זוכרים שלפני כמה פוסטים סיפרתי לכם על דני שהתקבל לחברת אינטרנט שיושבת בראשון לציון? נו, המועמד המושלם שלא פספס אף הזדמנות לטעות ורק בעקבות המוטיבציה הגדולה שגילה זכה בתפקיד הנכסף (הנה תזכורת http://myjobconfessions.blogspot.com/2011/02/blog-post_24.html)? ובכן השבוע הבלוג מארח את דני שוב. אין מה להגיד, דני הוא בהחלט יקיר הבלוג.

ביום חמישי שעבר דני יצא עם חבריו למחלקה בעבודה (ותזכרו את זה: כולל הדרגים הבכירים) לערב צוות במושב אלישמע (שוב, גם את זה תזכרו) שהתקיים בשעה 20:00 (ושוב, פרט קריטי בהתפתחות העלילה). האמת היא שכבר שבועיים שאני מלווה את דני בהכנותיו לערב הצוות ורק ביום ראשון קיבלתי את האישור הסופי לנסח את עלילות דני לפוסט.

הכל התחיל לפני שלושה שבועות שדני קיבל אי-מייל מפתיע. בנושא של האי-מייל נכתב "save the date" ובתוכו הייתה מודבקת הזמנה לערב צוות חווייתי שבמרכזו סדנת שוקולד וקפה שיתקיים ב31.3.11. המחשבה על ערב צוות בשלב כל כך מוקדם לעבודתו מעט הלחיצה את דני והוא החליט להתקשר אלי להתייעץ. במהלך השיחה בינינו רמזתי לו שהוא יכול, בזכות ערב הצוות, להפוך לדמות משמעותית יותר במקום העבודה שלו. דני השיב לי שהוא אכן מעוניין לחזק את מעמדו החברתי במקום העבודה. באותו רגע חלה תפנית בגישתו כלפי הערב צוות: החששות פינו את מקומם לציפייה דרוכה ורצון לתרום להצלחת הארוע.

בתחתית ההזמנה נכתב שיש צורך בהסעת עובדים (זוכרים, אמרנו שאלישמע זה פרט קריטי בסיפור הזה) ולכן כל מי שיש לו רכב ומוכן להסיע אחרים לארוע מתבקש להודיע על כך למארגני הארוע, מנהלי המחלקה של דני. למרות שדני נוהג במכונית ישנה בעלת תיבת הילוכים מאד לא חלקה הוא ראה בבקשה זו הזדמנות. דני השיב במהרה למייל וכתב שישמח לסייע בהסעת עובדים לארוע. המייל שלו תכף זכה למייל תשובה קצר וקולע מהמנהלת הישירה שלו: "תודה רבה על ההירתמות המהירה! אעדכן אותך בפרטים בהמשך J". דני היה מרוצה מהמייל החייכני והחליט באותו רגע שערב צוות זו הזדמנות נפלאה לשים את הרכב במוסך ולתקן האחת ולתמיד את תיבת ההילוכים השחוקה.

ביום הארוע דני הביא בגדים להחלפה כי ידע שלא יספיק לעצור בבית לפני הערב צוות. ובשעה 19:00 בדיוק החליף לבגדי הערב שלו. הוא קבע עם חבריו לטרמפ להיפגש בחניון של העבודה ב19:10. להפתעתו, בעקבות שינוי של הרגע האחרון, המנהלת הישירה שלו הופיעה ליד מכוניתו ואמרה שהיא תצטרף אליהם כי רכבה מושבת. שמח מההזדמנות שנפתחה בפניו דני הוביל את ארבעת הנוסעים למוכנית שלו בקומה השישית בחניון. כל הדרך לארוע יושבי הרכב דיברו על הכל למעט דבר אחד, עבודה! כן, דני סיפר לי שכל הדרך למושב הקטנטן באזור הוד השרון הם ניהלו דיונים על מכבי תל-אביב, שעון קיץ, חוף הים וגם על ההכנות לחתונה של דני (זוכרים שהוא התארס בפוסט הקודם?).

שהם הגיעו לארוע חברה מרבית העובדים כבר ישבו והתחילו לאכול ממגשי הפיצות שהיו מונחים על השולחנות ושתו מהבר. דני מיהר לאסוף כמה משולשי פיצות מכמה מגשים וקרא לכל נוסעי הרכב להצטרף אליו באכילת הפיצות. ושוב, במעין שידור חוזר שלפני חצי שעה, כל מי שנסע באוטו של דני התקבץ לאכול יחד ארוחת ערב של פיצות וקולה. ושוב, אותה החבורה דיברו על כלום ועל הכל, עוד קצת על החתונה של דני, קצת ג'סטין ביבר ושוב על מכבי, ממש כאילו היו חברי ילדות. בסוף הארוחה, דני קיבל צ'פחה על הגב מהמנהלת שלו שהתכופפה ולחשה לו באוזן "תודה שדאגת חברים שלך לקצת פיצה. שיחקת אותה".

אחרי תחרות אכילת פיצות (דני אגב הגיע למקום השני והמכובד, שבעה משולשים; אתם לא באמת רוצים לדעת כמה המנצח אכל...) התחלקו כל העובדים לשתי קבוצות ועברו בין ארבע תחנות שבכל תחנה הייתה להם הפעלה תחרותית נושאת פרסים. שדני ראה את אופציות הזכייה - מארז כוסות יין או ביקור ביקבי רמת הגולן - התעורר אצלו היצר התחרותי והוא נשבע לעצמו שהוא מביא לאשתו הטרייה לפחות הפתעה אחת מהערב צוות. בתחנה הראשונה ההפעלה הייתה חידון בנושא קפה. הא! דני חשב לעצמו, אחרי ארבע שנים של עבודה באילנס אני לא רואה אף אחד ממטר, מותק תכיני את האוטו, נוסעים ליקב! ואכן דני עבר את השאלות הראשונות ממש בקלות ועלה לסבב הגמר יחד עם המנהלת שלו ואחת העובדות הוותיקות במשרד. רגע לפני הגמר הגדול האיש שהפעיל את התחנה הניח שובר לכניסה זוגית ליקבי רמת הגולן ואמר "טוב, מוכנים לשאלה האחרונה. מי שיענה ראשון יזכה בשובר. והשאלה היא: מי יכול לנקוב ב9 ארצות שבהן מגדלים קפה?" דממה שררה. דני הסתכל על המנהלת ועל העובדת וראה אותן מתאמצות, שוברות את הראש. דני ידע שהן לא יודעות, מקסימום שש. אבל דני רצה ליהנות עוד קצת ועשה גם הוא פרצוף חושב. אחרי כמה רגעים רחמיו גברו והוא פנה אליהן ושאל "מוכנות?", עצר רגע לאוויר ואמר ברגיל "ברזיל, קולומביה, גואטמלה, ג'מייקה, קוסטה ריקו, אתיופיה, בוליביה וכמובן שגם פורטו ריקו, סלוודור וסנט דומינגו". דני כמובן זכה בכניסה זוגית ליקב רמת הגולן ובהמשך זכה גם במארז כוסות. במהלך הערב דני הפגין יצר תחרותי ומשימתי וגם שיתף פעולה בכל ההפעלות. התנהלותו של דני לא נעלמה מעינייה הבוחנות של המנהלת הישירה שלו שלאחר התחנה האחרונה שוב טפחה לו על הכתף ואמרה לו (הפעם בקול רם) "שיחקת אותה".

לקראת סוף הערב דני הציע טרמפ לשני עובדים וותיקים יותר שגרים גם הם בתל-אביב, אפילו באותו רחוב. במהלך הנסיעה הוותיקים שיתפו את דני ברכילות מהמשרד וקצת סיפרו על חייהם האישיים (בכל זאת נסיעה של חצי שעה). ואז לקראת סוף הנסיעה מבזק חדשות קטע את השיחה. הקריין פתח את המבזק בתוצאה של מכבי (אמרתי לכם ששעת הארוע זה עוד פרט קריטי). לשלושת נוסעי הרכב זה היה מספיק. השלושה נעצו אחד בשני מבטים של מבינים ומבלי להגיד כלום היה ברור לכולם שעכשיו הם נוסעים לפאב לראות ביחד את המשחק.

קצת אחרי חצות דני חזר הביתה מאושר. ובעצם למה לא? דני הרוויח ביושר ביקור ביקבי רמת הגולן ומארז כוסות יין. וגם אסור לשכוח את ההערכה של מהמנהלת הישירה שלו וגם כמה חברים חדשים.

ההצלחה של דני בערב צוות הייתה קשורה להחלטה שקיבל ברגע שהבין ש"ארוע חברה" או "ערב צוות" הם הזדמנות נהדרת לעובד/ת להדגיש מספר תכונות שאחרת לא היו באים לידי ביטוי; והדבר נכון כפליים לעובדים חדשים. "ארוע חברה" או "ערב צוות" הם עוד ארוע בלוח השנה המקצועי של מקום העבודה, וממש לא חברתי נטו. "ארוע חברה" או "ערב צוות" פותחים בפני העובדים את האופציה לחבור לאנשים חדשים בארגון (גם כאלה בתפקידי מפתח) וגם לגלות צדדים שפחות באים לידי ביטוי במהלך העבודה היומיומית.

והאמת היא שהשמחה של דני אפילו גדלה ביום למחרת, שהוא הגיע לעבודה. דני הרגיש נוח יותר מבחינה חברתית ואפילו יותר חשוב מזה, דני הרגיש שהאנשים בעבודה מכירים אותו יותר טוב בעקבות אותו ערב. ושעוד חיוך מעטר את פניו הוא הרים טלפון אחד נוסף אלי ואמר לי תודה. תודה על זה שעכשיו יש לו מתנה לתת לחמותי בפסח, מארז כוסות יין.